9. אבל האמת היא, סבל הוא בחירה!

סבל הוא אינו מצב חיים – זהו מצב תודעה. זהו אירוע פנימי, לא אירוע חיצוני! אם אתה סובל או לא במצב מסוים תלוי לגמרי בדרך שבה אתה בוחר לטפל במצב הזה.

בשבילי לאמר לך שהסבל שלך היה לא אמיתי יהיה בלתי הוגן, ושקרי. מכיוון שבעבורך, הסבל שלך היה אמיתי, ובלתי נמנע. אתה מעולם לא נתת לעצמך את האפשרות לא לסבול! אתה אפילו אינך ידעת שיש לך את הבחירה הזאת.

אבל עכשיו, שקול את השאלה הזאת באופן מודע:

מתי אתה חווה סבל?

כאשר את ה חולה? כאשר השכן שלך מקבל רכב חדש? כאשר בן הזוג שלך עוזב אותך בשביל מישהו אחר?

טוב, נניח שאתה מחליט פשוט לקבל את המצב הזה בלי כעס או התנגדות. האם עדיין תסבול באותה המידה? אחרי הכל, אין שום דבר כואב מיסודו בכך שהשכן שלך קיבל רכב חדש!

אפילו אם יש כאב באותו הרגע, כאשר אדם אהוב עוזב, אינך יכול לבקש שהכאב יעזוב. בכך שתקבל את הרגע, במקום להתנגד לו, אתה אוטומטית מוריד את דרגת הסבל שלך. סבל הוא תמיד, תמיד נולד מתוך התנגדות לרגע הקיים. כאשר אתה מפסיק להתנגד, אתה מפסיק לסבול!

אדם שנפל מחלון בקומה שנייה ובאופן ניסי ניצל, קיבל ביקור מחבר בבית החולים. האם הנפילה כאבה מאד?, החבר שאל בנימוס. או לא, הנפילה הייתה לגמרי ללא כאב, זאת הייתה רק הנחיתה שכאבה!, ענה האיש.

פתח את הדלת תן לבריזה להיכנס!

כל עוד אתה הולך עם הזרם, אין כאב, אין סבל. כאשר אתה מציב את הרעיונות והציפיות שלך בדרך של החיים, אתה יוצר מכשולים בזרימה הזאת. לעיתים קרובות, ההגנות שאתה מקים על מנת להימנע מהכאב גורמות ליותר סבל מאשר האירוע עצמו!

קח בחשבון אפילו מוות! כאירוע, המוות יכול לפגוע בך רק פעם אחת. אבל הפחד מהמוות רודף אחריך כל חייך! הבריחה הקבועה שלך מהמוות גורמת לך יותר סבל מאשר המוות בעצמו!

סבל נוצר לעיתים נדירות מאירוע מרכזי, כמו תאונה או מחלה פטאלית. רב הסבל שלנו נובע מתוך חיכוך יום יומי ביחסים, המשיכה והדחייה של חיי היום יום.

בהרבה בתים, אפילו אחרי 30 שנות נישואין, אתה תימצא את הבעל והאישה רבים על אותם נושאים בכל יום! אף אחד מהם אינו יכול לשנות את התנהגותו שלו, וגם לא מסוגל לקבל את ההתנהגות של האחר. זוהי samsara אמיתית חיים ארציים; דפוסיי החיים החוזרים שלך, שאתה אינך יכול לזהות או לשלוט בהם, אבל שגורמים לך סבל אינסופי. סבל קורה כאשר אתה משקיע יותר מידי, רגשית, באנשים אחרים או מאורעות חיצוניים. אחרי הכל, כמה שליטה יש לך עליהם?

הפוך למקור ההשראה של עצמך. אל תשעבד את האושר שלך למישהו אחר! זכור, אתה אחראי ב- 100% לאושר של עצמך. אף אחד ושום דבר אינו יכול לגרום לך סבל ללא נתינת הרשות הדוממת שלך! אילו אינן רק מילים על מנת לדרבן אותך. זוהי אמת פשוטה.

נסה להפוך להרגל להיות עד לניסיון האישי שלך. מה גורם לך לסבול בסיטואציה מסוימת? האם יש משהו שאתה יכול לעשות לגבי כך?

אם אתה יכול לעשות משהו, עשה זאת.

אם המצב הוא מעבר לשליטה שלך, אתה יכול להגיב באחת מהדרכים הללו: )א( אתה יכול לאפשר לעצמך לסבול, או )ב( אתה יכול לקבל את המצב, ולהמשיך בחייך.

זוהי הבחירה שלך!

במשך השנים האחרונות בחייו של סרי ראמקרישנה )Ramakrishna Sri), אפילו כאשר הוא היה מיוסר מהסרטן, הוא המשיך לחיות חיים רגילים. פיזית זה היה מאבק יומי נגד המחלה, אבל המאסטר היה בשלווה )בשלום(.

יום אחד, תלמיד מודאג שאל אותו, כיצד אתה יכול לחייך כך? כיצד אתה מתמודד עם כל – כך הרבה סבל? תשאל סרי ראמקרישנה בחזרה. ישנו כאב, אבל ללא ספק אין סבל!

להיות חופשי מסבל אינו אומר שאין יותר כאב. החיים עדיין לא נתנו לנו תרופה לסרטן, רעב או מכה בבוהן מרהיט. החופש טמון רק בסירוב לתת לכאב תגובה, בכך שאינך נותן לו השפעה עליך. אתה שואל אותי – האם כאב הוא הכרחי?

כן, במובן מסוים הוא כן, משום שסבל יכול להיות זרז עוצמתי לגדילה. ממש כפי שזרע ראשית צריך להיבקע לפני שצמח יכול לגדול ולפרוח, סבל אינטנסיבי יכול לשבור את ההגנות של האגו שלך, להשאיר אותך פתוח ורגיש ליקום. כאשר דפוסי החשיבה הרגילים שלך מנופצים, אתה מתחיל לראות את הדברים כפי שהם באמת.

כאב הוא חלק מחייהם של כולם. בגרות אמיתית שוכנת בידיעה כיצד להשתמש בכאב הזה לפני שהוא משתמש בך!

סיפור קצר:

שני גברים, אחד gnani( איש חכם(, והאחר איש רגיל, עברו דרך יער בלילה חשוך, ללא ירח. מדוע לסבול?

לפתע, קרן אור של ברק הבזיקה בשמיים.

האיש הרגיל החל לרעוד מפחד. סערה! המוח שלו מיד השתבש. האם עליו להמשיך ללכת? או שעליו למצוא מקום בטוח לעצור בו עד שהסערה תעבור? האיש החל לייחל לכך שהוא לא היה יוצא למסע הזה מלכתחילה. הוא קילל את עצמו כטיפש וחסר מזל. במילים אחרות, הוא נפל בחיפזון רב לתוך הסבל! האיש החכם, מצד שני, פשוט השתמש ברגע של הבזק הברק על מנת לראות טוב יותר את הדרך שלפניו. הוא הבטיח שהוא הולך בכיוון הנכון, הודה לברק בעבור עזרתו, והמשיך הלאה.

כאב הוא בדיוק כמו הבזק הברק הזה. אין לך שליטה על הקיום שלו. אבל אם אתה סובל מכך, או לומד מכך, זה לגמרי תלוי בך!

האם אתה נהנה לסבול?

אחת הסיבות החבויות עמוק ביותר לסבל היא: יתכן ואתה נהנה מכך. אפילו לחלות במחלה יכול להפוך מקור להנאה אם זה משיג לך את תשומת הלב והדאגה שאתה השתוקקת להן.

אדם שעבד בחברה גדולה הביא עימו את אותו תבשיל לארוחת צהריים בכל יום. בכל יום הוא היה מתלונן כמה הוא שונא את התבשיל הספציפי הזה, והחברים המבינים שלו היו חולקים את הארוחה שלהם איתו. ברחמו על מצוקתו של האיש, חברו לבסוף ייעץ לו, מדוע שלא תבקש מאשתך לבשל משהו שאתה אוהב, לשם שינוי? כיצד זה שהיא לא מודעת שאתה שונא את התבשיל הזה? איזו אישה? האיש שאל מופתע. אני רוק. אני מבשל את הארוחה לעצמי!

באיזו תדירות אתה מוצא את עצמך עושה זאת – בדרכים מעודנות? באופן מכוון יוצר סבל לעצמך ומרוויח רחמים עצמאיים וסימפתיה מאחרים? למשל, ללכת בלי לאכול ארוחת ערב רק בשביל לעשות דווקא למישהו שרבת איתו?

בדוק מדוע זה לפעמים גורם לך לתענוג להסב כאב לעצמך, או לאחרים. האם ישנו ערוץ טוב יותר דרכו אתה יכול לקבל את אותו התענוג – בלי הסבל? האם ישנה דרך חיובית לצייד את הצורך שלך? הפוך מודע – זהו הצעד הראשון.

הצעד השני הוא לקבל לגמרי את הכאן ועכשיו.

מודעות עם קבלה – זוהי הדרך היחידה החוצה מהסבל.

אינני מתכוון שאתה לא צריך לעשות צעדים על מנת לשפר את המצב שלך. קח את כל הצעדים ההכרחיים – אבל אל תיתן לסיטואציה להכניע אותך.

אל תגיב – רק פעל!

נספח