7. שום דבר אינו מסתורי שוב! הסר את המסתוריות מהמסורת

שום דבר אינו מסתורי שוב!

שום דבר אינו מסתורי שוב! הסר את המסתוריות מהמסורת

ש. מאסטר, האם צמחונות הכרחית על מנת לנהל חיים רוחניים?

כן!

עכשיו אתה עומד לחשוב, מדוע?

אם אני אומר שאני מדבר מהחוזק של ההתנסות שלי, זה לא יהיה קל לך להאמין לי, משום שהמח שלנו התרגל לבקש "הוכחות מדעיות" בעבור הכל.

אנו מצליחים לקבל רעיונות כמו של אינשטיין "חלל זמן" או את התיאוריות של הפיזיקה הקוונטית, למרות שאנו מעולם לא נפגשנו )ולעולם לא ניפגש( בתופעה הזאת בחיי היום יום שלנו. רק בגלל שמבחן נעשה במעבדה באיזשהו מקום, ומספר סטטיסטיקות )שאתה אינך יכול להבין( נעשו לתמוך בהם, אתה מרגיש שלם להאמין.

למעשה, האמיתות הגדולות ביותר של היקום שלנו אינן יכולות להיות מוכחות על ידי המדע; הן מעבר למדע. אפילו אינשטיין, ורב הפיזיקאים הקוונטים המודרנים, יסכימו עם כך!

בכל אופן, תן לי לתת לך הסבר מדעי על היתרון של הצמחונות בחיים רוחניים.

על מנת להבין זאת, ראשית עליך להבין משהו לגבי הדרך שבה עובד המח האנושי. המח רושם פעולות במונחים של זרמים אלקטרוניים לדקה. כאשר הוא מקבל מידע, או מציג משימה מסוימת, הוא מיצר זרמים אלקטרוניים בתדרים או מקצבים שונים. הזרמים האלה נקראים גלי מח. ישנם 4 סוגים בסיסיים של גלי מח, המגיבים לפעולות שונות:

גלי דלתא )המופקים במהלך שינה עמוקה(, גלי אלפא )המופקים במהלך מדיטציה(, גלי תיטה )המופקים בזמן של רגשות חזקים( וגלי ביתא )המופקים כאשר האונה הקדמית של המח מגורה, בזמן פעילות מורכבת מתמטית או אנאליטית(.

גלי אלפא גורמים לתחושת שלווה, שקט והתרכזות רגועה שאופיינית למדיטציה ואפילו לטלפתיה. כל טכניקות המדיטציה, באם מודעות או בלתי מודעות, מנסות ליצור את התנאים הנכונים ליצירת גלי אלפא במח.

הדבר המוזר לגבי גלי אלפא הוא, הם מיוצרים על ידי המח בזמנים בהם הספקת החמצן למח היא נמוכה. אבל העובדה היא, בזמנים של חמצן-נמוך, המח עובר להלוך גבוה. כלי הדם במח מתרחבים על מנת לאפשר יותר זרימה של דם, וזה יוצר תחושה של רגיעה. בו זמנית, המח מתחיל ליצר את גלי אלפא ה"מרגיעים".

תנאי אחד עיקרי ליצור גלי אלפא הוא הספקת חמצן נמוכה למח. בניגוד למה שאנו חושבים, זה אינו משפיע על המח באופן מזיק בשום צורה שהיא.

פתח את הדלת תן לבריזה להיכנס!

עכשיו בהגיענו למזון.

בשר הוא גבוה בחומציות מתוך הטבע שלו, ומיד מעלה את רמת החומציות בדם. במטרה לפצות על כך, הריאות לוקחות פנימה פחות דו תחמוצת הפחמן )שגם היא חומצית( ולוקחת פנימה במקום זאת יותר חמצן. כך שלדם שמגיע למח גם כן יהיה יותר חמצן ופחות דו-תחמוצת הפחמן. בניגוד, ירקות מורידים את החומציות של הדם. על מנת לשמור על איזון ה – PH ( איזון של בסיס אלקלי חומצי( בדם, הריאות לוקחות פנימה יותר חומצת דו תחמוצת הפחמן. כך שהדם שמגיע למח גם לו יהיה פחות חמצן.

זה יוצר את התנאים המושלמים למח להתחיל לייצר גלי אלפא, אשר עוזרים במדיטציה. זוהי גם הסיבה מדוע מקומות גבוהים עם רמת חמצן נמוכה )לדוגמא, ההימלאיה( הועדפו על ידי rishis )הקדושים( מאז ימי קדם.

וודאי, רק מספר אנשים מודעים למדע שמאחורי הצמחונות. אינך צריך לדעת זאת, אתה יכול אוטומטית להרגיש את ההבדלים עם תזונה צמחונית.

ברגע שאתה מתחיל לעשות מדיטציה באופן קבוע, הגוף שלך הופך בהדרגה מעודן, הופך מתאים יותר למדיטציה. אז, ממש כפי שהגוף שלך יודע מאיזה מזון להימנע כאשר יש לך קלקול קיבה, הוא באופן טבעי ישליך את האוכל שעוצר אותך מלעשות מדיטציה כהלכה.

אבל אני אומר לך, אל תכריח את עצמך להיות צמחוני, אפילו אם אתה עומד להתחיל לעשות מדיטציה.

אם אתה תעשה את זה, הרצונות המודחקים יגדלו ויתחזקו ואתה פשוט לא תהיה מסוגל לצאת מההשפעה שלהם.

אם אתה יכול לעזוב את הבשר ללא בעיות, עשה זאת.

אחרת המשך ותהנה ממנו ללא דאגות או אשמה.

בבקשה אל תרגיש אשמה לגבי כך!

בסופו של דבר, האשמה יכולה ליצור יותר חסימות אנרגטיות במערכת שלך; היא יכולה לגרום יותר נזק מאשר הבשר!

כאשר הגוף שלך מוכן, הוא יעזוב את ההרגל מעצמו.

---

ש. האם צום באמת הוא טוב לבריאות?

כן.

כאשר הוא נעשה בדרך הנכונה, צום הוא בהחלט מטיב.

צום הפך להיות יותר ויותר חשוב בזמננו בגלל הרגלי האכילה שלנו, אשר נעשים גרועים מיום ליום! אל תחשוב שצום נעשה רק מכוונות דתיות. מאחורי כל המסורות האלה ישנן סיבות מדעיות מדויקות. בסנסקריט אנו אומרים Brahma Annam, אוכל הוא אלוהים.

אוכל הוא האנרגיה אשר מחזיקה את חיינו. אכילה צריכה להיות כמו צורה של טקס.

אבל כיצד בדרך כלל אנו מטפלים בבטן שלנו? אנחנו פשוט ממשיכים לזרוק כל דבר לתוכה! שום בעל חיים אחר אינו אוכל יותר מ 2-3 סוגי מזון. למעשה, מלבד חיות הבית שלנו, האחרות יכולות לאכול סוג אוכל אחד במשך כל חייהן. האריה אוכל רק בשר, האייל אוכל רק עשב. כל סוג של הזנה שהם זקוקים לו מסופק ממזון אחד זה.

שום דבר אינו מסתורי שוב!

לא רק זאת, כל בעל חיים אחר אוכל רק מה שהכרחי לו בנקודת זמן מסוימת. על תאווה לא נשמע בעולם בעלי החיים!

אם שמת לב לתינוקות, הם לא ישתו טיפה אחת של חלב יותר ממה שהם צריכים, לא משנה כמה אתה מכריח אותם! אבל אנחנו לגמרי חרשים לאותות האזהרה הניתנים על ידי הבטן שלנו. לא רק שאנו זורקים כל מיני סוגי מזון לתוכה, אנו גם אוכלים הרבה יותר ממה שצריך. אנו מתנהגים את הבטן שלנו כמו פח זבל לאוכל!

מה היא מטרת האוכל? לתת לנו אנרגיה.

אבל האם בדרך כלל אנו חשים אנרגטיים לאחר האוכל? לא! בדרך כלל אנו כולנו נשמח למנוחה טובה לאחר שאכלנו! לאמר שאנו חשים מנומנמים לאחר אכילה, זה כמו לאמר שנעשה חשוך כשהשמש עולה! זה לגמרי לא טבעי.

במה אנו טועים?

אנו חונקים את המערכת שלנו באוכל! האנרגיה שמושקעת בעיכול היא יותר מהאנרגיה שמשתחררת מהאוכל. אז לאחר האכילה, אנו למעשה

מרגישים באנרגיה נמוכה!

אנרגיית העיכול בגופינו ידוע כ – jataraagni, האש הבסיסית.

מתוך חמשת האלמנטים העיקריים )panchabhootas), אש, היא נקודת – המפגש של חומר ואנרגיה. אש היא הכח )shakti )שמשנה חומר לאנרגיה.

בימים רגילים, כאשר אנו מעמיסים על הבטן שלנו באכילה מוגזמת וחסרת אכפתיות, כל האנרגיה של האש הבסיסית מושקעת בעיכול האוכל הזה ובניקוי הגוף מרעלים. היא נתפסת ב "עבודת תחזוקה". אנו לא נותנים לאנרגיית האש הבסיסית הזדמנות לבצע את תפקידיה החשובים האחרים.

האש הבסיסית )אנרגיית העיכול בגופינו( היא כח טהור עצום. כאשר אנו מתרגלים צום, האש הבסיסית לא רק שמנקה את השומן המיותר מגופינו, אלא גם מנקה את האנרגיה השלילית שאספנו.

ממש כשם שהרגלי אכילה דלים יכולים לגרום למשקעי שומן להצטבר בגופינו הפיזי, רגשותינו המודחקים יוצרים שכבה בגופי האנרגיה שלנו. ובמשך השנים, ממש כמו שכולסטרול חוסם את העורקים ומפריע לזרימת הדם בלב, ""חסימות אנרגטיות" מפריעות לזרימה החופשית של האנרגיה לאורך הגוף שלנו.

בימים בהם אנו נותנים לבטן שלנו לנוח, )האש הבסיסית( אנרגיית העיכול בגופינו זמינה להעלים את חסימות האנרגיה הללו ולהפוך את האנרגיה השלילית לחיובית.

זוהי הסיבה, שכאשר אתה צם, אתה בדרך כלל חש יותר קל ואנרגטי, לא עייף! רק נסה את זה וראה בעבור עצמך. למעשה, הילינג ומדיטציה יתנו לך תוצאות טובות יותר בימים בהם אתה צם. רק אם אתה סובל מסכרת או מחומציות, יהיה עדיף להתייעץ ברופא שלך לפני שאתה מחליט לצום.

הימים הממשיים שבהם אתה צם אינם משנים; זה רק עניין של שיגרה חברתית. צום ביום קבוע הוא עדיף משום שזה קל יותר לעקוב ולהיות סדיר )לדוגמא, כל יום חמישי או כל יום של ירח מלא(.

אבל לצום לפחות פעם בשבועיים זוהי דרך נהדרת לנקות את הגוף. צום מוחלט )רק שתיית מים( הוא הטוב ביותר, אבל אם אתה לא מסוגל לעשות זאת, לפחות תנסה תזונה של מיצי פירות או ירקות באותו היום.

זה לא קשה כמו שזה נשמע! לאחר מספר שעות ראשונות של רעב עז, הרעב נעלם מעצמו. ואל תדאג, שום דבר לא יקרה לך, אתה לא תמות!

האם אתה יודע, אדם בריא יכול לשרוד עד 90 יום פשוט רק על מים; הגוף שלנו מכיל מספיק אנרגיה שמורה ל 90 יום. אני רק מבקש ממך לתת לבטן שלך הפסקה ל 24 שעות!

לא תודה לך! אל תאמר זאת, הרגש זאת

לא תודה לך!

לא תודה לך! אל תאמר זאת, הרגש זאת

כל חייך, אתה רגיל למילים תודה לך. עוד מילדות, לימדו אותך לאמר תודה רבה. עד הזמן שאנו גדלים להיות מבוגרים, זה הופך לחלק מאיתנו. אנו רגילים למילים באופן מכני, באופן שיטתי.

המילים תודה רבה לעיתים נדירות נושאות את הרגשות שהם אמורות לשאת: הכרת תודה. למעשה, אנו מבססים את כל חיינו על הרגשות ההפוכים: ציפיות. ביחסינו, אנו דורשים אהבה. בחברה, אנו דורשים תשומת לב. מעצמנו, אנו דורשים ביצועים טובים יותר ויותר. ומאלוהים, אנו דורשים כל דבר שמישהו אחר אינו יכול לתת לנו! אנו ממשיכים לבקש, לדרוש – מבלי להכיר תודה בעבור מה שכבר יש לנו.

הכרת תודה אינה איזושהי צורת מוסריות שנכפית עליך.

זהו עיקרון בסיסי לאושר שלך!

כל עוד אתה ממשיך לרצות, אתה תחת השפעה של מאורעות חיצוניים. כאשר אתה חיי בהכרת תודה, אף אחד או שום דבר אחר אינו יכול לגעת באושר שלך.

כאשר אתה חיי עם ציפיות, חייב שיהיה פער בין הציפיות שלך וההגשמה שלהן. ברגע שתאווה אחת מסופקת, עשר נוספות יזנקו מעלה.

בודאי, בחיי כל אחד, יהיו איזשהם עליות ומורדות. תמיד יהיו איזשהם תשוקות שאינן התממשו. זה טבעי. כפי שאומרים, זאת פשוט השאלה האם אתה בוחר להסתכל בחצי הכוס המלאה או בחצי הכוס הריקה! כל עוד אתה מתרכז במה שאין לך, אתה תרגיש ריק בחייך. המילים, "אני רוצה..." הם כמו חור שחור. הוא בוודאי יבלע פנימה את כל מה שכבר יש לך בחייך, וישאיר אותך מרגיש ריק.

פעם אדם הלך לראמנה מהרישי )Maharishi Ramana )ואמר, Bhagwan , אני רוצה שלום! ראמנה ענה, מההצהרה שלך רק הסר את המילה "אני", הסר את המילה "רוצה" ומה שנשאר זה שלום! הסר את האגו, הסר את הציפיות, ושלום הוא כבר שלך.

אתה שמעת את הסיפר על שיבא )Shiva )והבראמה קאפלה )Kapala Brahma). הבראמה קאפלה הזה נמצא בכל אחד מאיתנו. זה אינו יותר מאשר האגו שלנו.

האגו הוא כזה שהוא בולע כל דבר!

בחייך שלך, רק חשוב על הדברים שאתה מבקש לעצמך ממש עכשיו.

עשה רשימה.

ועכשיו עשה רשימה של דברים שכבר יש לך. איזו רשימה עושה אותך שמח, ואיזה רשימה עושה אותך מוטרד?

התשובה היא ברורה.

אז באיזו רשימה אתה צריך להתמקד? לכל יצור חי יש את החוש להתמקד בלשמר את אושרו! מדוע אנחנו לא?

פתח את הדלת תן לבריזה להיכנס!

אם אתה רוצה לבסס את חייך על בקשה, או על הכרת תודה, זה לגמרי תלוי בך.

ישנם רק שני סוגים של דת בעולם: דתות שמתבססות על תפילה, ודתות שמתבססות על הכרת תודה. אחרי הדתות המתבססות על תפילה עשוי ללכת ההמון. אחרי הדתות המתבססות על הכרת תודה יכולים ללכת רק מספר נבחרים. עם תפילה באה התחננות, צפייה. עם הכרת תודה באה רוחניות. זהו העיקרון מאחורי הסופים, מאחורי חסידים. זוהי האומנות של חיים בהכרת תודה, האומנות לחיות את החיים בדרך כזאת שהכל הופך לקדוש. הסופים והחסידים שרים ורוקדים על מנת להביע את הכרת התודה שלהם ליקום. שירה וריקוד היא צורה של תפילה בעבורם.

להראות את הכרת התודה שלך אינה עניין של בילוי שעות בעשיית pooja(פוג'ה – טקס דתי*(.* רק להיות מאושר, להיות מודע למתנות של החיים, זה מספיק. להראות הכרת תודה הפך לכזה פולחן דתי, לכזאת חובה בעבורנו, ששכחנו כיצד מרגישים בהכרת תודה אמיתית.

כל חייך לימדו אותך להיות אסיר תודה להוריך, למוריך, לחברים ולזרים. זוהי רק התניה! כאשר הכרת תודה אמיתית עולה, אתה תראה איזה הבדל עצום ישנו! הכרת תודה היא אינה יותר מאשר התמלאות בשמחה, בחמלה. היא זורמת מתוכך מבלי מודעותך; אתה אינך יכול לשלוט בכך!

אנחנו לא טעמנו את המתיקות של הכרת התודה, את התחושה העצומה של הגשמה שאתה חש כאשר אתה מעניק את הכרת התודה שלך ליקום.

סיפור קצר:

המאסטר הסופי גו'נאיד Junnaid ) )היה נוהג להציע את הכרת תודתו לאלוהים חמש פעמים בכל יום. פעם אחת, הוא וחסידיו עברו דרך כפרים שבהם סופיים לא היה מקובלים.

בכפר הראשון, אנשים סרבו לתת להם צדקה, אז הם נאלצו ללכת ללא אוכל באותו היום. ביום למחרת, אותו הדבר קרה. ביום השלישי, הכפר דרכו הם עברו היה כל כך עוין שהם גורשו החוצה במקלות ואבנים.

באותו הלילה כרגיל, גו'נאיד כרע ברך והציעה את הכרת תודתו לאלוהים. בראותם זאת, חלק מחסידיו זעמו.

במשך שלושה ימים אנחנו הולכים ללא אוכל, מאסטר! גורשנו מהכפר כמו כלבים! האם זה מה שאתה מציע בעבורו את הכרת תודתך? הם שאלו אותו.

גו'נאיד ענה, אני אף פעם לא נוהג להודות ליקום בעבור משהו מסוים! אני מעולם לא חשתי אסיר תודה מאיזושהי סיבה. אז כיצד אני יכול להפסיק להיות אסיר תודה מאיזושהי סיבה? הכרת התודה שלי אינה צריכה סיבה; היא פשוט זורמת.

החיים עצמם הם מתנה גדולה מהיקום.

הקיום עצמו הוא סיבה מספקת להיות אסיר תודה. היקום ממטיר עלינו! השמש, הפרחים, הגוף שלך, החיים שלך; האם ביקשת איזה מהדברים הללו?

האם עבדנו מאד קשה על מנת להיות ראויים לחיים?

האם מישהו יכול לאמר שהוא בילה זמן במטבחו של אלוהים או בגנו, עמל קשה כדי שהוא יענה מהחיים האלה?

לא!

החיים פשוט ניתנו לנו במתנה.

זוהי הסיבה שאנו מעריכים אותם כל כך בזול, זוהי הסיבה שאנו לוקחים את החיים כמובנים מאליו.

לא תודה לך!

בהתחלה, כל הדתות, כל התרבויות נהגו להדגיש הכרת תודה בחיים. אבל לבסוף, אנחנו שכחנו זאת. בהודו, יש לנו את הביטוי, Brahma Annam( אוכל הוא אלוהים(. נוצרים ויהודים אומרים תודה לפני כל ארוחה. אבל כמה פעמים אנו באמת מרגישים את הכרת התודה? לרב אנו פשוט ממלמלים את המילים מתוך הרגל.

אחד מחסידי סיפר לי את הסיפור הזה; זה באמת קרה: הוא נהג להתקשר לאשתו מהמשרד כל אחה"צ ובזמן הפסקת צהריים. ממש לפני שהוא ניתק, הוא תמיד נהג לאמר לה, אני אוהב אותך.

יום אחד, הבוס שלו התקשר לטלפון שלו בזמן הפסקת הצהריים. אחרי שהם דיברו, הוא אמר מבלי לחשוב, אני אוהב אותך! ולרע המזל שלו, הבוס שלו הייתה גברת! אתם יכולים לתאר לעצמכם מה קרה אחרי כן.

זה מה שקורה כאשר אתה פועל מתוך הרגל, מבלי להפנים את משמעות המילים. ממש כשם שהאיש הזה נהג לאמר אני אוהב אותך באופן אקראי, מבלי להרגיש באמת איזושהי אהבה, אנו גם אומרים תודה רבה לך בלי שום תחושה אמיתית של הכרת תודה.

בטאנטרה )Tantra), לפני שעושים אהבה, שני האנשים "סוגדים" אחד לשני, משום שהם עומדים להיכנס לתוך התמזגות של שתי אנרגיות אלוהיות. הם מברכים לשלום זה את זה בכבוד ובהכרת תודה. זהו ההבדל בין סקס, אהבה וחמלה!

זה לא רק מוסיף ליחסים שלך. זהו האומדן לגישה שלך לחיים עצמם.

כאשר אתה נותן ולוקח רק עם ציפיות, ובלי כבוד, היחסים שלך עם החיים יהיו כמו סקס. זה מחייב בתוצאה של הנאה קצרת – טווח, ותסכול ארוך – טווח.

כאשר אתה נותן ולוקח עם ציפיות, אבל גם עם כבוד, אז זוהי אהבה. זוהי הדרך שבה רובנו חיים. אנו מכבדים את החיים, אבל אנו גם נפגעים כאשר החיים אינם נותנים לנו מה שאנו רוצים.

עם חמלה, אין שום ציפיות; רק נתינה חופשית ושמחה. כמו שהפרח מפיץ את הריח שלו מבלי לחשוב אם הוא יהיה מוערך או לא, אנו פשוט נותנים אהבה מתוך ההצפה של החמלה.

ואל תחשוב שאם אתה נותן מבלי לצפות, אתה לא תקבל שום דבר בחזרה! זה בדיוק ההפך. כאשר אתה חי בהכרת תודה, אתה תהיה מבורך על ידי החיים.

בחמלה, אתה אסיר תודה שהאחר מקבל את מה שאתה נותן, עוזר לך לחלוק, מקל על משא האהבה שלך. האם אי פעם חשבת על כך? לא להיות נאהב זה מאד קשה, אבל שלא ירשו לך לאהוב זה הרבה יותר גרוע! אם מישהו אינו מחזיר לך על האהבה שלך, אתה יכול לסבול זאת. אבל אם מישהו אפילו אינו מקבל את האהבה שלך, האם אתה יכול לסבול זאת? אנחנו כולנו נולדנו לתת; אנחנו פשוט איננו מודעים לכך.

בהודו, יש לנו קונספט נפלא שלא שמעו עליו במערב: בהודו, זהו הנותן שאומר תודה רבה! וזאת מכיוון, שהאחר נתן לו הזדמנות לתת, קיבל את המתנה שלו. בהודו זה נחשב לחטא לקחת, וזכות לתת. אז הנותן מודה ללוקח שעשה לו טובה, שקיבל את מתנתו. אבל אני אומר, כאשר אתה נותן ולוקח ללא ציפייה, שניהם הופכים לפעולות מקודשות. כפי ששיקספיר אומר בצורה כה יפה לגבי החמלה; גם זה שנותן וזה שמקבל הם מבורכים.

הדרך היחידה לקשר חיי עם המציאות, עם היקום, היא דרך הכרת תודה.

פתח את הדלת תן לבריזה להיכנס!

כאשר אתה אוהב, פורח, מלא בהכרת תודה, אתה תמיד תרגיש את האנרגיה העצומה של היקום זורמת דרכך. אל תאמר תודה רבה, הייה תודה רבה! אל תעניק הכרת תודה, הפוך להכרת תודה! זוהי טאנטרה - לקבל כל מה שהחיים נותנים לך בכבוד ובהכרת תודה. הכרת תודה היא הדרך הכי חסרת מאמץ לשמחה שנמשכת לאורך כל החיים. תודה רבה לך! מה היא קארמה? הבנת החוק

מה היא קארמה?

מה היא קארמה? הבנת החוק

קארמה היא בין הפופולאריות ביותר והפחות מובנות בתפיסות הפילוסופיות במזרח! היום, אפילו במערב, כמעט כולם חושבים שיש להם מושג די טוב לגבי משמעות הקארמה. אבל מה שרובם חושבים זה שקארמה היא פילוסופיה רחבה שצריכה להיות מפורטת דרך מאות עמודים. למעשה, קארמה היא לא יותר מאשר החוק הפשוט של סיבה ותוצאה.

קארמה היא חוק טבע, כמו כח המשיכה או החשמל.

אם אתה מפיל לבנה על כפות רגליך, אתה עומד להיפצע. אבל האם אתה חושב על זה כעונש על שהפלת את הלבנה? לא!

מדובר ביחסים של סיבה ותוצאה; פשוט.

קארמה פועלת בדיוק בדרך הזאת. קארמה היא התוצאה הטבעית של פעולה מסוימת שנעשתה על ידך בזמן מוקדם יותר. כפי שהתנ"ך אומר, כפי שזרעת, כך תקצור.

ההבדל היחיד הוא, קארמה היא סוג של "השפעה מושהת".

קארמה גם עובדת על פני גלגולי חיים; מה שאומר, שהסיבה עשויה להיות בגלגול חיים אחד, אבל התוצאה עשויה להחוות בחיים הבאים או המאוחרים יותר. זה מעלה באופן טבעי את השאלה, האם גלגול נשמות באמת קיים? אבל אנו נדון בכך בפעם אחרת, לא עכשיו!

בהיותינו אנושיים, אנחנו באופן טבעי איננו יכולים לזכור את הסיבה שקרתה בחיים קודמים. בגלל הראייה המוגבלת שלנו, אנו קולטים רק את התוצאות, ואיננו יכולים להבין מדוע זה קורה.

מזמנים קדומים, בכל פעם כאשר משהו קורה שהוא מעבר להבנתנו, אנו משייכים אותו כעונש מאלוהים. אפילו כיום, בתרבויות רבות, אסונות טבע כמו הצפות ורעידות אדמה נראות כעונש שנכפה עלינו על ידי אלוהים כועסים.

זוהי הסיבה שזווית מוסרית ניתנה לקארמה. זוהי החברה שאחראית לגמרי להסברת הקארמה כעונש ל"חטאים" של חיים קודמים.

באופן מסוים, זוהי גם איזושהי טכניקה להתמודדות. זה קל יותר לשאת איזשהו חוסר מזל בחייך אם אתה מרגיש שהפעולה הרעה האישית שלך )בחיים קודמים( בודאי אחראית לכך.

הרעיון של חטא ועונש בעצמו נוצר רק על ידי החברה, במידה מסוימת בעבור תפקודה היעיל. אם אנשים אינם מפחדים מעונש, החברה עשויה להידרדר לתוך מצב של הפקרות.

האמת היא, שאנחנו איננו נענשים על חטאינו. אנחנו נענשים על ידי חטאינו! כל "חטא" מביא את העונש שלו איתו. זוהי עסקת חבילה!

בכל פעם שאתה כועס, רק התבונן בגופך. הדופק שלך מתחיל להשתולל, לחץ הדם שלך עולה, הגוף שלך נכנס למצב של לחץ שממנו יכול לקחת שעות להחלים. לא רק זאת, אתה בדרך כלל מרגיש בסופו של דבר אשם על כך לאחר מכן. אף אחד אחר אינו צריך להעניש אותך על כך שכעסת. הכעס שלך עצמו פתח את הדלת תן לבריזה להיכנס!

מעניש אותך מספיק!אם אתה שותה יותר מידי, אתה עומד לסבול משחמת הכבד. אתה אינך נענש מאיזשהו כח חיצוני בגלל ששתית; אתה נענש על ידי הרגלי השתייה שלך בעצמם; אם אתה מספיק אינטליגנטי לקלוט שזהו העונש שלך.

לרופא, בוודאי, זוהי פשוט התוצאה הטבעית של אלכוהוליזם.

קארמה פועלת באותה הדרך. הסיבה שיותר קשה להבין זאת, קארמה אינה פועלת רק במישור הפיזי, כמו לבנה שנופלת. קארמה פועלת על המישור המנטאלי, הרגשי, ואפילו הרוחני.

נאמר שאינך יכול להגשים תשוקה מסוימת בגלגול חיים אחד, או נאמר שאתה צריך לעזוב איזושהי פעולה בלתי גמורה, התשוקה הלא ממומשת או הפעולה שלא הסתיימה יוצרים מאין וואקום/ריק רגשי או מנטאלי בחייך. הריק הזה יכול לפעול ככח שואב ולמשוך אותך להגשים את אותה תשוקה או לחזור על אותה פעולה בחיים הבאים.

אז ברמה הרגשית והמנטאלית, קארמה היא סך כל התשוקות הלא מוגשמות והפעולות הלא גמורות – המטען מחיים קודמים.

ובכל חיים, אתה פותר את הקארמה של החיים הקודמים, אבל אתה ממשיך להוסיף תשוקות חדשות או פעולות לא ממומשות חדשות למטען הקיים שלך שיהפוך להיות הקארמות של חייך הבאים. זוהי הסיבה שקארמה היא מעגל אינסופי.

מה היא הדרך החוצה מהקארמה?

כל עוד אנו חיים, אין דרך מילוט מהקארמה, משום שלחיות פירושו שיש לך תשוקות, ובודאי שאיננו יכולים להגשים את כל התשוקות שלנו בגלגול חיים אחד.

אבל בידך להוריד באופן משמעותי את השפעת הקארמה – על ידי כך שתעיר את המודעות שלך. על ידי כך שתבין את הטבע האמיתי של הקארמה, וכיצד היא פועלת, אנו יכולים למצוא את הדרך החוצה.

Ramakrishna Sri( ראמה קרישנה( מספר סיפור יפיפה שייתן לך בהירות אינטלקטואלית בנושא. בוודאי, אף אחד אינו יכול לתת לך קיומיות, בהירות חויתית על קארמה כפי שהיא באמת הבהירות הזאת באה רק עם הארה. וכאשר אתה מואר, אתה אינך יכול לבטא זאת!:

המצב שלנו דומה לזה של פרה קשורה לעמוד עם חבל ארוך. בתוך ההיקף שסביב העמוד, היא יכולה לשבת, לעמוד, לאכול, לעשות מה שהיא רוצה. אותו הדבר קורה איתנו! זאת אמת שקארמה יוצרת שעבוד מסוים, נותנת לחיים שלנו כיוון מסוים, מאלצת אותנו לפעול בדרכים מסוימות. יש לנו כמות מוגבלת של חופש; היתר הוא בידיו של היקום. אבל ראמה קרישנה גם מוסיף, אם אנו משתמשים בחופש שלנו בצורה אינטליגנטית, זה אפשרי שהיקום יאריך את החבל שלנו או אפילו ישחרר אותנו לגמרי. אתה יכול לבחור אם להישאר משועבד או לפעול לקראת שחרורך.

קארמה היא קרובה בקשר שלה ל – Dharma.

דארמה היא עוד מילה שאינה מובנית כהלכה. דארמה בדרך כלל מפורשת כ – "חובה", אבל זה לגמרי אינו נכון. זה גם כן חברתי, פירוש מוסרי. הפירוש הקרוב ביותר לדארמה הוא "טבע אמיתי". לדוגמא, זוהי הדארמה )טבע( של האש לשרוף. באופן דומה, זוהי הדארמה של המים להיות רטובים. אם מים מנסים להישרף, משהו בלתי טבעי קורה.

מה היא קארמה?

כל עוד אתה נוהג בהתאם לדארמה שלך, אתה אינך יכול למשוך קארמה. במילים פשוטות, הייה טבעי. תפקד בהתאם לטבע האמיתי שלך.

נראה קל לא כך? אבל זה לא כל כך בעבורנו בגלל כל ההתניות שלנו!

זה הדבר הקשה ביותר לעשות – משום שאנו איננו יכולים לזהות מה הוא הטבע האמיתי שלנו! בחיים, אנו לוקחים על עצמנו את האישיות והתשוקות של כל מי שמסביבנו ולבסוף איננו יכולים לזהות אילו באמת שלנו ואילו מושאלים.

זה כך: בא נאמר, אתה צריך לקנות טלוויזיה. כאשר אתה הולך לחנות, אתה פוגש מישהו אחר קונה מכונת כביסה, אחר קונה מקרר, אחר קונה מערכת סטריאו. ואתה מתפתה לרכוש את כל הדברים האלה גם כן! מבלי להבחין, אתה לוקח על עצמך את כל התשוקות של האנשים מסביבך. בגלגול חיים אחד, אתה מנסה להגשים את התשוקות של מאות אנשים. התשוקות הללו הן אינן טבעיות בעבורך; הן תשוקות נרכשות. אז באופן טבעי, הן מושכות קארמה.

כל קארמה מופיעה מתוך בורות; מתוך בורות לטבע האמיתי שלך.

במונחים של רוחניות, קארמה נקבעת על ידי האיכויות הדומיננטיות בחייך.

רוחניות היא לא יותר מאשר המדע לעורר את המודעות שלך, להבנת הטבע האמיתי שלך. כאשר כל החיים שלך מכוונים כלפי התעוררות המודעות שלך, אתה באופן טבעי לא תיפול לתוך המלכודת של הבורות. עם בהירות ומודעות, אתה יכול לזהות את התשוקות האמיתיות שלך, אשר הם הטבע האמיתי שלך.

זה הופך בעל משמעות במיוחד ברגע המוות.

למעשה, ביוגה, בזן, כל המדיטציות הן לא יותר מאשר הכנה לרגע המוות. אם אתה במצב של מודעות בזמן המוות, אתה תיכנס אל תוך החיים הבאים שלך גם כן באופן מודע, לא בבורות. כאשר אתה ניכנס לחיים במודעות, אתה מבטיח שתחייה את חייך במודעות, ותיצור מעט קארמה ככל האפשר.

אני מדבר אליך מתוך הסמכות של ההתנסות שלי.

אני מדבר אליך מתוך הפיצוץ של המודעות שארע בתוכי.

יום אחד, אתה תדע זאת בעצמך.

הער את המודעות שלך, ואתה לוקח את הצעד הראשון אשר בסופו של דבר ישחרר אותך מקארמה.

מה היא המנטרה שלך? הכוח מאחורי מילים

מה היא המנטרה שלך?

מה היא המנטרה שלך? הכוח מאחורי מילים

ש. מאסטר, האם למנטרות יש באמת כח?

כן, למנטרות )מזמור מקודש( יש כח עצום, אבל לא בדרך שאנשים חושבים!

מנטרות הן עוצמתיות, אבל לא בגלל שהן איכשהו מצליחות לשכנע את האלוהים להעניק לנו עושר או ידע. מנטרות הן אפקטיביות משום שהן רצף צלילים המסודר בקפידה, וצליל הוא צורה עוצמתית של אנרגיה.

מה שאנו תופסים כצלילים שונים הם למעשה תנודות של תדרים שונים. האוזניים שלנו קולטות את התנודות הללו והמח "מתרגם" אותם כצלילים.

כאשר גלי קול עוקבים בזה אחר זה ברצף סדיר, זה יוצר תחושת הרמוניה, שאנו קוראים לה מוזיקה. כאשר זהו מבנה לא סדיר, אנו קוראים לו "רעש".

מילים הן למעשה צליל שנתנו לו משמעות. ברמה האנרגטית, הם עדיין מתפקדים רק כגלים, כתנודות. כמו צבעים, תנודות שונות יכולות לעורר תגובות פיזיות ורגשיות שונות בתוכך. זה בגלל מאפיין התהודה. כאשר גל קול בתדר מסוים נפגש עם גלי המח שלך, הקומבינציה יכולה ליצור אפקט הרמוני או דיס הרמוני; או שהם יכולים להפעיל או "להרדים" חלקים שונים במח. זה יכול להשפיע עליך גם פיזיולוגית וגם רגשית.

האם אתה יודע, הלוחמים הסאמוריים ביפן משתמשים ב"זעקת הקרב" או kiai בדיוק בשביל ההשפעה הזאת?

כאשר הצליל הזה מופק במפתח מינור, יש לו את הכח להפחית את לחץ הדם העורקי ומיידית ליצור שיתוק חלקי ביריב! בו זמנית, זה גם מפעיל את איזור ה"פחד" של המח ויוצר תחושה של פאניקה במוחו של היריב.

אז שיהיה לך ברור: מילים אינן רק מילים! הן התגלמות של אנרגית צליל.

מנטרות עובדות בדיוק באותה הדרך.

לשיר את ה – stotram Saraswati באופן קבוע נאמר שזה עוזר לתלמידים להצליח בלימודיהם. מדוע? זה לא ש Saraswati( אלוהי הלימודים( עומד להופיע לפניהם ויעניק להם ברכה שהם יעברו בהצלחה את המבחנים שלהם!

העובדה היא, שה – mantra bija( הגהה מקודשת( ב - stotram Saraswati , כאשר חוזרים עליה ללא הרף, הוכח שהיא מעוררת את החלקים במח ששולטים בכח הזיכרון והריכוז. חזרה על המנטרה הזאת זה כמו לתת לחלק הזה של המח תרגיל התחממות נמרץ! אז באופן טבעי, תלמיד ששר את המנטרה הזאת לפני שהוא לוקח את ספריו יכול להתרכז טוב יותר ולזכור את השיעור שלו בצורה הרבה יותר יעילה.

מתפללים מסורים טוענים לפעמים שהם יכולים לקרוא לדמות של אל ספציפי רק על ידי כך שהם מזמרים את המנטרה המתאימה. אני עצמי חוויתי זאת הרבה פעמים כאשר ביצעתי yagas או homas( טקסים המבוססים על נתינת מנחה ל – agni,( אנרגיית האש( עוצמתי. בזמן הטקס, האש המקודשת למעשה פתח את הדלת תן לבריזה להיכנס!

מקבלת את הצורה של האל שנקרא עם המנטרה. הרבה תצלומים קיימים על מנת להוכיח את התופעה הזאת.

זה עשוי להישמע כמו קסם, אבל ישנו הסבר סאונד מדעי לכך.

האם שמעת על ה- tonoscope(טונוסקופ(?

בשנות המאה ה20- המאוחרות, חוקר משוויץ שנקרא Jenny Hans המציא כלי שנקרא טונוסקופ. הכלי הזה יכול להמיר קולות לתבניות גראפיות. אם אדם מדבר אל תוך הכלי, הוא יכול ליצור "תמונה" של מה שהוא אמר, תלוי בסאונד של המילים!

כאשר הם בחנו את הטונוסקופ, החוקרים היו מופתעים. הם מצאו שכאשר מישהו אמר את הצליל "ohhh "לתוך הטונוסקופ, התמונה שתצא הייתה של מעגל מושלם "O !"הויבראציה הזאת שנוצרה על ידי הצליל "ohhh", כאשר הוצגה גראפית, באופן טבעי קיבלה את הצורה של מעגל שבו אנו רגילים להשתמש על מנת לייצג זאת בשפה כתובה.

זה אומר שישנם יחסים ברורים בין הקול והצורה שהוא מקבל. תנודות שונות מופיעות בעינינו כצורות מסוימות. כאשר שרים מנטרה מסוימת, תנודה מורכבת באש, שגורמת לה לקבל גל מסוים – כמו צורה. מתוך הדמות הזאת החוזים ההודים הקדומים רשמו את הסקיצה של צורת האל. באופן טבעי, כל מי ששר את אותה סדרת צלילים באופן מושלם יהיה מסוגל ליצור את אותה התנודה, ובסופו של דבר לראות את אותה הצורה, או "אל" באש. פשוט!

מבלי שנהיה ערים לכך, מנטרות עובדות עלינו בהרבה דרכים מעודנות. ברמה האנרגטית, מנטרות עובדות כזרזים או "מטהרים". את הרעיון הזה קצת יותר קשה להבין, אבל אני יכול לאמר לך מהניסיון שלי שזאת אמת.

יש לך שלוש אנרגיות במערכת שלך: shakti Ichcha( כח ההדמיה/העלאה בדמיון(, shakti Kriya( כח הפעולה( ו – shakti Gnana( כח הידע/מודעות(. כח ההדמיה הוא "מתכת בסיסית/זולה" שממנה שתי האנרגיות האחרות יכולות להיווצר מתהליך ההיטהרות.

כאשר מתחברות לתוך האנרגיה שלך )שדה – הכח שלך( שוב ושוב, לויבראציות של המנטרות יש את הכח לעבד את כח ההדמיה ולטהר אותו לכח הידע )מודעות(.

למילה מנטרה יכולים להיות שני פירושים:

tra-Man: פירוש Man הוא גם מח/מחשבה, tra = זה שמראה את הדרך, לכן הפירוש של מנטרה יכול גם להיות זה שמראה את הדרך החוצה מהמחשבה )מהמח(, שמביא אותך אל מחוץ )למח( למחשבה.

כאשר מנטרות נוספות למהות שלך ללא הרף, כפי שחומצה נוספת לחומר גלמי על מנת לנקות אותו, המהות שלך הופכת להיות כמו זהב 22 קארט. אם אתה ממשיך את התהליך, זה יהפוך לבסוף, לזהב 24 קארט. מנטרות הן טכניקה עוצמתית להיכנס לתוך המימד הרוחני אשר אני קורא לו החיים האמיתיים. אבל אנו איננו משתמשים במנטרות רק בחיים הרוחניים.

אנחנו כולנו מזמרים מנטרות ללא הרף, באם אנו דתיים או חילוניים, רוחניים או חומריים. בכל יום בחיי היום יום שלנו, אנו משתמשים במנטרות מבלי שאפילו נהיה מודעים לכך. זה לא הכרחי שהמנטרה תהייה בסנסקריט. אל תחשוב שמנטרה זה אומר Shivaya Namah Om, או Narayana Namoh Om Hari. אתה יכול להשתמש במנטרות בעברית: אני חייב לנצח!, אני חייב לשכנע את האדם הזה! אני מה היא המנטרה שלך?

חייב לגרום לה לאהוב אותי! המנטרות האלה אינן משיגות את הכח שלהן מהצליל שלהן,אלה מהאנרגיה שאתה השקעת בהן.

אבל אתה אינך מבין את הכח של המנטרות האלה!

פעם, נואם מפורסם מהמזרח נתן הרצאה במערב בנושא המשמעות של מנטרות. אדם אחד אתגר אותו, אני לא מאמין בשטויות האלה. כיצד לחזרה על רצף מילים יש איזושהי השפעה על המח שלנו? האם אנחנו כל כך מטופשים?

הנואם נעץ בו מבט ושאג, תשתוק, אתה אידיוט טיפש! כיצד את המעז לאתגר אותי! האדם ששאל את השאלה היה פשוט זועם. הוא החל לרעוד בכעס, והחל להמטיר גידופים על הנואם, מאיים לדווח עליו למשטרה, וכו',

כאשר האדם סיים לבסוף, הנואם החל לצחוק, ואמר לו,

אם לכמה מילים שנאמרו על ידי זר יכולה להיות השפעה משבשת כל כך על המח המודע שלך, כיצד אתה יכול להטיל ספק שהצהרות חיוביות, שנאמרות במודע וללא הרף לעצמך, יכולות להיות בעלות השפעה על המח התת מודע שלך?

לא משנה על אילו מילים אתה חוזר שוב ושוב, לא משנה באיזה מסר אתה מזין את התת-מודע שלך, הוא יכול להפוך למנטרה בעבורך! כל מה שאתה מבטא יכול להפוך למנטרה!

למעשה, זוהי הסיבה שאתה מגיע למשהו. כל תשוקה בחייך, ראשית מופיע בצורה של משאלה/בקשה, מנטרה. עם מאמץ מתמשך, אתה ממיר זאת למציאות.

אבל שיהיה לך מאד ברור: אם המנטרה היא לא מודעת, התוצאות הן גם "לא מודעות", לא בשליטתך. אם מזמרים את המנטרה במודעות/ערות, אם אתה מכוון את האנרגיה שלך אם תחושה מתאימה של מטרה, התוצאות יהיו גם כן כפי שרצית.

כיצד אתה יודע באם מנטרה היא מודעת או לא מודעת?

בחן מקרוב את הכוחות שמניעים אותך בחיי היום יום. האם אתה מודע מה הם וכיצד הם משפיעים על הפעולות שלך? האם אתה באופן מודע ממשיך בדרך מסוימת? האם ברור לך מדוע?

כאשר המנטרה שלך היא לא מודעת, כאשר אתה חוזר על פעולות מתוך תבניות של הרגל שאינך מבין, אין לך שום שליטה על התוצאות. החיים שלך יגררו להיכן שהאימפולסים הלא מודעים האלה ייקחו אותך.

אם אתה מחליט לשיר את המנטרה בצורה מודעת, אתה תנהג את המכונית.

אם תיתן למנטרה לשיר אותך, אם תיתן לתהליך הלא מודע להמשך בתוכך ולשלוט בפעולות שלך, הרכב יסיע אותך!

אם אתה נוהג ברכב, אתה יודע לאן אתה תגיע. אם הרכב מסיע אותך, אין לך מושג לאן תגיע או אם תגיע! אז הצף את מוחך עם המודעות שלך. בחר את המנטרה שלך עם בהירות והתחייבות. אז, הדרך והמטרה שניהם יהפכו לברורים לך. אתה תגיע למטרה שלך רוקד!

מה החיפזון הגדול? קח את החיים במנות קטנות

מה החיפזון הגדול?